ממוחו הקודח של מדריך ירי 6 והפעם דעתי שלי, מהנסיון שלי בהדרכות מגן לגבי הדרכות ומעכבי למידה.
מודה , אני מדריך כשנתיים שלוש… ילד במונחי הדרכה. אבל כבר למדתי לזהות אם מי שעומד מולי סקפטי או שהולך לספוג בשקיקה את החומר שאני כמדריך מנסה להעביר ואסביר…
כשיש מולי חבורת חניכים שהם חדשים בבעלות רשיון לנשיאת אקדח אני רגוע יחסית ( לא באמת אבל זה לפעם אחרת )… החניכים שמולי הם דף נקי / ספוג יבש שיכול לספוג את החומר שאני מנסה להעביר… הקושי מתחיל כשמולי עומדים חניכים מנוסים יותר או פחות , שכבר טבוע בהם משהו, כל דבר , נכון או שלא נכון , מתאים או שלא מתאים לאזרח חמוש… שכבר נושאים נשק שנים ועובדים בצורה שהתרגלו אליה כבר שנים… חניכים עם ידע תובנות ויכולות מעולמות שונים / ממקורות ידע שנגישים לאזרחים או שנגישים פחות, ולא בהכרח צבאיים. לדעתי הבנתם למה הכוונה…
התוכן הזה לא פעם מתנגש עם התוכן שאנחנו מנסים להעביר… החל משיטת האחיזת האקדח ועד עבודה מאחורי מחסות.
הבעיה היא לא בהתנגשות החומר אלא בהתנגשות הפנימית בתוך החניך עצמו בין הידע שרכש והטמיע ,עד לידע החדש שמנסים להעביר לו… איך זה טוב יותר ממה שלימדו אותי ביחידה / בסיירת / מדריך של יחידה כזו או אחרת…
ולעיתים מה המדריך/ה המפקח/ת החדש הזה יכול ללמד אותי אלוף העולם בקפיצה הצידה…
לעיתים החניך יגיע בראש פתוח וינסה את החומר החדש למרות זיכרון השריר שכבר טבוע בו שנים בעזרת אלפי חזרות, ולעיתים תהיה התנגדות מצד החניך שכן מה שהוא למד והפנים עד כה נכון לו ולא משנה באיזה גיל / מצב בריאותי הוטמע הידע, לא משנה באיזה ״כובע״ מסתובב אותו חניך במרחב הציבורי…
ואיך אני יודע כשזה קורה? שאלה מצויינת! אני רואה את הבעות הפנים כאשר דברים מתנגשים או שומעים ממש במילים את המחשבות! ולא אני לא נפגע… מודע להתנגשות ודי מצפה לה ואפילו מחפש אותה אצל החניכים…
לרוב אני רואה את זה בהצמדות לדרך עבודה ישנה למרות שהעברתי דרך עבודה חדשה. בהדרכות שלנו במגן אני אוהב להסביר את הלמה עובדים בדרך החדשה ולא הישנה. הנקודה באימון שבה דברים מתחברים זה הדבר שהכי אהוב עלי! לראות איך שיתוף ידע חדש הופך לנכון עבור האזרח… איך מהסתייגות המבט בעיניים משתנה לוואו זה עובד!!! / איך לא הסבירו לי את זה קודם??? זה אולי לא הכי נוח אבל בהחלט אפשר להתרגל לזה… הרי זה עובד אחרי הכל!!!
ישנם הרבה מעכבי למידה ,הצמדות לחומר ישן , אמון/חיבור עם המדריך/ המפקח/ת הם רק מהבולטים שבהם.
למה זה קורה? לדעתי זה פשוט טבע האדם להתנהג בצורה הזאת וארחיב ממש בקצרה בניגוד לפדגוגיה, אנדרגוגיה ( למידה אצל מבוגרים מעל לגיל 30 לפי גוגל ) הלמידה היא דרך התנסות וחיבור למידע קודם. הלמידה היא לא כי ככה המדריך או המרצה אמר. וזו עובדה שכל מדריך, ובטח אנחנו במגן, חייבים להבין מי הקהל שלנו והיכן הוא עלול לדחות מידע חדש. במגן, אנחנו לומדים את הקהל, מזהים את מעכבי הלמידה שלו ואיך ניתן ללמד תוך כדי ביטול ההתנגדויות ותוך התנסות החניכים לטובת בניית אמון במדריך ובתהליך הפנמת הידע החדש.
יכול להעיד על עצמי שבאלעל עברנו לפני כמה חודשים לעבוד בלי ניירת ( עברנו לדיגיטל ) וגם שם לעצמי אמרתי ששיטת העבודה הישנה טובה יותר, והיום לא רוצה לחזור לאותה שיטה ישנה!
תבדקו את זה על עצמכם האם גם אתם מתנהגים ככה, ולא רק בירי , בכל נושא שבו מלמדים אתכם שיטת עבודה חדשה.
אל תפחדו לנסות דברים חדשים , גם אם הם מתנגשים בידע שרכשתם בעבר. תנסו ! גם אם זה לא הכי נוח או מרגיש שלא נוח, במקרה הגרוע ביותר תחזרו למה שמרגיש לכם נכון ונוח יותר… חומרים מתחדשים , שיטות עבודה מתעדכנות לשיטות עבודה אחרות קלות וטובות יותר , תשארו מעודכנים.
בספר תהילים קי״ט כתוב ״מכל מלמדי השכלתי״ בגוגל מצאתי 2 פרושים ( האמת הופתעתי ) אז אני מכוון אותו למובן של מכל אחד למדתי ולא אני חכם יותר מכל מי שאי פעם לימד אותי! מכולם אני למד!
נכתב בעזרתו של איתן ברוגרדי שאיתגר אותי בכתיבה
שבוע טוב ובשרות טובות לכולם שלמה